ויש את הרגע הזה.
שאת מרגישה רחוקה.
רק. רגע כזה.
מטושטש.
שעבר איזו גרפיקה.
שהרחיקה ממך קצת.
את ההודיה.
שבעצם.
יש כל הרבה על מה.
כי התרגלת קצת.
והכל קצת מובן מאליו.
וזה כאילו כבר לא מרגש.
כי שחכת איפה היית אתמול.
וכבר הספקת לשכוח.
את כל הדרך שעשית.
את הטיפוסים.
על ההרים הגבוהים.
בתוך הרגש שלך.
שהתעלית.
ובחרת לאהוב.
והנה.
חזרת שוב לסורך.
לרוץ.
לרדוף.
בלי.
לעצור.
לנשום.
ולהודות על הרגע הזה.
בדיוק כפי שהוא.
Comentários