את המשפט הזה. לקחתי מהרב שלי.

'הרב נווה שליט"א'

שאמר את זה באחד השיעורים.

בום. זרק פצצה. חברתית. מביכה. שלנו.

לא סתם. אנחנו רואים לנגד עינינו. התאבדויות. של ילדים.

ו.זה שורף. מידי.

כי ילדים איפשהו. מה הם יודעים. ממי הם לומדים. איך מותר לדבר.

האחריות היא עלינו. ב.ללמד אותם. איך מדברים. על מה מדברים. כמה טוב אני מציף בכלל במרחב. הביתי. היומיומי. של כל אחד ואחת מאיתנו.

הפה שלנו. כמה בקרה. מונחת עליו.

כמה התעסקויות. בדברים לא נחוצים. בלשון המעטה.

לא סתם באה סופה בשם. 'ברברה'.

באה לומר לנו. ברברנים. תפסיקו לעשות רוח.

תעשו. פיימינג. לא. שיימינג.

לעלות במרחב. שנייה לפני שאני אומר משהו.

זה צריך להיות הערך העליון. שלנו.

לפני שאנחנו ממהרים לעשות. שלום. עם כל העולם.

כדאי שנתעסק עם השלום בעצמנו. עם הסובבים אותנו.

אחר כך. נדבר.

יום יבוא. בהחלט מאמינה בזה.

שבת שלום.